עידן הלמידה

בשנתיים האחרונות דובר רבות על ה- MOOC's ( massively-open online courses ) כעל מודל פורץ דרך בהשכלה הגבוהה, ויחד עם זאת מודל שמציב שאלות קשות ומערער את המוסדות האקדמיים ברחבי העולם. סיכמתי בבלוג תובנות מכנס שנערך לאחרונה בארץ, ועסק בהשלכות השונות של כניסת ה- MOOC's . אחת השאלות הגדולות שעולה בעקבות ההתנסות במודל החדשני היא: האם ה- MOOC's הם באמת "תרופת הפלא" שתפתח את שערי ההשכלה הגבוהה לכל דורש הבא בפתחה? או שמא הם פתוחים מדי מכדי להיות אפקטיביים באמת ולהוביל לשינוי חינוכי משמעותי בחברה? עמאר קומאר ( (Amar Kumar , סגן נשיא היועץ החינוכי של Pearson , ו תומאס פרידמן   מצביעים על 3 הבעיות הגדולות של ה- MOOC's : 1)     ה-   MOOC's במתכונתם הנוכחית מציעים חוויית למידה דלה מדי עבור המשתתפים לעומת למידה מסורתית בקמפוסים המוחשיים, בעיקר בשל מספר המשתתפים הגדול שמשפיע על אופן הלמידה. 2)     טווח השונות בין הלומדים הרשומים לאותו הקורס רחב מדי, ויוצר גיוון בלתי רצוי בפרופיל הלומדים שלא מקבלים מענה מתאים בקורסים. כיום יכולים להירשם   לאו

היום, 1/6/14, התקיים כנס שעסק בקורסי   MOOC באוניברסיטה הפתוחה. מטרת הכנס הייתה להעניק למשתתפים תמונה רב־מימדית של נושא זה, ולבחון את השפעות הגומלין בין נושאים של הוראה, למידה ומודלים עסקיים הקשורים לקורסי MOOC .  פתחה את הכנס פרופ' נירה חטיבה מ בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב . חטיבה הציגה את ההיסטוריה של ה- MOOC , נתונים ודוגמאות מקורסים שונים. בהמשך דיברה על היבטים פדגוגיים של ה- MOOC's  , והציעה מספר שילובים פדגוגיים של קורסים אלו: מורה שמדבר על נושא מסוים בקורס שלו יכול לשלב MOOC קיים ורלוונטי במהלך הקורס (למשל באמצעות מודל הכיתה ההפוכה) פיתוח קורס MOOC שמיועד לשימוש מקומי (למשל קורס מבוא בפקולטה מסוימת) על מנת שתהיה פדגוגיה מהותית בקורס MOOC  כל אחד מהשיעורים צריך  להכיל את ההיבטים הבאים: חטיבה הציגה את הקריטריונים הבאים ליצירת עניין במהלך MOOC : התנהגות המורה התוכן המוצג   גיוון בהוראה הפעלת הלומדים ד"ר רלי בריקנר, מ המחלקה להערכה באוניברסיטה הפתוחה, הציגה את נקודת המבט של המשתתפים בעקבות ההתנסות של הפתוחה בהפעלת שלושה קורסים בשנה ה