יום חמישי, 5 בינואר 2012

על קשרים וכישורים בתהליכי למידה ברשת

פוסטים רבים בבלוג שלי התייחסו לעובדה שלאור החדשנות הפדגוגית המציפה את מערכות החינוך בעולם המערבי, נראה כי ביה"ס לא יכול להמשיך להעביר לתלמידיו רק תכנים (מידע) ולהכין אותם לבחינות. היכולת והכוונה למצוא מידע ברשת ולהפכו לידע הופכים משמעותיים יותר מצבירת מידע בתחומי תוכן מגוונים. גבי סלומון כתב בספרו משנת 2000: "השאלה החשובה כבר איננה מהו הידע שאתה שולט בו ויכול לשלוף אותו מנבכי זכרונך, אלא לאיזה מידע אתה יודע להגיע ומה אתה יודע לעשות עם המידע הזה". התלמידים צריכים ללמוד כיצד ללמוד, ולפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

לאחרונה אוניברסיטת סטנפורד פתחה שעריה לכל המעוניין להירשם לקורסים בלמידה מרחוק ולקבל תעודה על כך. לחצו כאן לפרטים נוספים. המהלך הזה גרם לי לתהות באשר לדרכים הרבות שבאמצעותן אנו שואבים מידע וידע מהרשת. בפוסט זה אני רוצה להציג בפניכם את התאוריה הקונקטיביסטית שהמשיג ג'ורג' סימנס (Siemens, 2006), הידוע ככותב וחוקר בנושא למידה, רשתות, טכנולוגיה ואפקטיביות ארגונית בסביבות דיגיטליות. התיאוריה מתבססת על חשיבות רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי במידע, ומאפשרת את תהליכי עיבוד המידע. כאשר המידע זמין מתפנה מקום לחשיבה מסדר גבוה ולניתוח מורכב של הידע.
סימנס בנה קורס פתוח לסטודנטים ואנשי חינוך מכל העולם, יחד עם דאונז וקורנייר (Stephen Downes and Dave Cormier), שמייצג את גישת השיתופיות בלמידה ברשת- הידע נמצא ביישומי הרשת השונים שהוכנסו לקורס (כפוסטים בבלוג של הקורס, כפריטים בהודעות בקבוצות הדיון, כפריטים בקישורים לאתרים האישיים, ועוד) והאתגר של הלומד הוא ליצור את ה-PLE  (Personal Learning Environment) שלו מתוך הידע השיתופי הרחב. מנחי הקורס נתנו לסטודנטים שלהם נושאים התחלתיים, ושאלות מחקר שונות. התלמידים נדרשו ליצור את סביבת הלמידה האישית שלהם על מנת להגיע לפתרון הבעיות. 

מה משתנה אצל הלומד?
מדובר בעצם בתהליכי מציאת מידע ברשת והפיכתו לידע, עם דגש על קשרים שיוצר הלומד במטרה ליצור ידע חדש. התהליך דורש איתור מקורות מתאימים, סינון מיון וניהול המידע שנמצא ויכולת לבצע אינטגרציה בין שלל המקורות. לאחר מכן נדרש תהליך מתקדם של עיבוד הממצאים לידע חדש. יש צורך במיומנויות שונות על מנת להתמודד עם ים המידע ברשת, ולהכיר יישומים טכנולוגיים (בעיקר כלי web 2.0) שיכולים לסייע במציאת המידע וארגונו. כמו כן, הלומד חייב להפעיל מיומנויות חשיבה מסדר גבוה לכל אורך התהליך. רפי דודסון מסכם את השינוי כך: 
  • הלומד שותף ביצירת הידע ולא רק בצריכתו
  • למידה לא-פורמאלית היא חלק בלתי נפרד מהלמידה הפורמאלית
  • רלוונטיות של נושאי הלימוד ללומד
  • רפלקטיביות ומטא-חשיבה
  • הלמידה היא תהליך אישי, קבוצתי וגלובלי (קולקטיבי)
איור שממחיש את אופן הלמידה הקונקטיביסטי (מקור):

לפניכם סרטון ובו הרצאה של סימנס, המציג את תיאוריית הקונקטיביזם ואת סביבת הקורס שבנה:
כמובן שקיימת גם ביקורת על התיאוריה, לדוגמא: קשה לומר עדיין מה התועלת בלמידה זו על פני סוגי למידה אחרים מאחר ואין מספיק עבודות שנעשו בתחום. ביקורת נוספת היא שאין שינוי תיאורטי חדשני בקונקטיביזם, אלא חיבור לפדגוגיות אחרות המציינות את מעבר השליטה בתהליך החינוכי מהמורה לתלמיד ואת המיומנויות החדשות הנדרשות מהלומדים בעידן הדיגיטלי.
אני חושבת שהתהליך הקונקטיביסטי קורה אמנם באופן אינטואיטיבי אצל המשתמשים המיומנים ברשת (בטח ובטח בקרב הילידים הדיגיטליים), ובכל מקרה מדובר בתהליך למידה חדשני שלא היה קיים לפני עידן האינטרנט או לפחות לא בהיקף כל כך גדול, ולכן יש מקום לכנותו תיאוריה חדשנית.  בכל מקרה, יש לשקול כיצד לשלב את הקונקטיביזם בהוראה- למי מהתלמידים הדרך הזו מתאימה ומי ילך לאיבוד בדרך, לחשוב האם לשלב את הגישה יחד עם גישות מובנות יותר וכו'. הכל בהתאם למטרה החינוכית של התהליך. 

23 תגובות:

  1. שמי נטלי דניאל הנני לומדת תואר שני בניהול מערכות חינוך, בקורס תיקשוב אצל מר מתי אלפר.נתבקשתי להיכנס לבלוג ולהגיב על קריאה .בחרתי בך התרשמתי והתרגשתי . זו הפעם הראשונה שאני נחשפת לבלוג . מצאתי חשיבות ליעילות שבכלי טכנולוגי זה בשל מידת הרלוונטיות שבו ולא רק יצירת הידע אלא גם צריכתו. הרלוונטיות שבו והתרומה החינוכית והחברתית . יישר כוח

    השבמחק
    תשובות
    1. נטלי יקרה, מצטערת שרק עכשיו נתקלתי בהודעה שלך...תודה על המלים הטובות ובהצלחה בלימודים!!

      מחק
  2. מירה גנטובסקי11 בינואר 2013 בשעה 0:08

    היי שיר שמי מירה גנטובסקי ואני לומדת תואר ראשון בחינוך שנה שנייה,בקרורס תקשורת ועיצוב בחינוך אצל ד"ר דפנה רביב נתבקשתי להגיב לך בבלוג ולדעתי הבלוג באמת מציג את אופן הלמידה הקונקטיביסטי באמת באור חיובי,ולדעתי באמת לתיאורית למידה זו יש הרבה יתרונות ואם קונסטרוקטיביזם היא תיאוריה שבו הלומד פעיל,הקונקטיביסטית לוקחת עוד צעד אחד קדימה והופכת את התלמיד לעצמאי באופן מלא כי עם חיפוש המידע הוא הופך ללומד הכי טוב שיש,הוא לומד הרבה מעבר לדעתי.באמת כל הכבוד לך על העלאת המודעות לכלי הטכנולוגי בלמידה זה מאוד חשוב ועשית פה עבודה מצויינת.

    השבמחק
  3. הי מירה, תודה על תגובתך. מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך.

    השבמחק
  4. היי שיר נראה לי שתצטרכי לקבל עוד מעט את כל הכיתה שלנו, אני יחד עם מירה לומדת חינוך וטכנולוגיה, ובאמת השילוב הזה של הלמידה ברשת החיפוש אחרי החומרים, ההשתתפות בפורומים היא חלק חשוב בתהליך הלמידה, בכלל הלמידה המסועפת זו דורשת תהליכים משמעותיים המובילים ללמידה משמעותית מעמיקה ורחבה הדורשת סבלנות והתמדה. ולפני שמגיעים ללימוד מסוג זה בבתי הספר יש להכשיר את הקרקע אצל הלומד ולפתח אצלו יכולות חשיבה מתאימים שיכולים לצייד אותו בכלים קוגנטיביים אלה. ולכן רצוי להתחיל את הדרך עוד בשלבי ההתפתחות הראשונים של החינוך בגן הילדים ולפתח כבר בגיל הצעיר חשיבה עצמאית, יצירתית ומשמעותית.
    יום מקסים :)

    השבמחק
  5. שלום שיר. אני סטודנטית אצל ד"ר דפנה רביב. קראתי את הפוסט שלך על "קשרים וכישורים בתהליכי למידה" את מדברת על נושא חשוב שהוא רלוונטי לעידן הנוכחי. איך עלינו להתמודד עם עומס של מידע ולהפוך אותו לידע שימושי.
    יישר כח על פועלך.

    השבמחק
  6. שלום שיר, שמי גבריאלה ואני סטודנטית אצל ד"ר דפנה רביב בקורס תקשורת ועיצוב בחינוך ורציתי לומר לך שמדובר בנושא מאוד מעניין ומאוד שימושי, הכוונה היא לנושא שמדבר על ניצול של הידע הקיים והפיכתו לידע שימושי וזמין בחיי היומיום שלנו. ולכן מדובר בתהליכי למידה רחבים אשר דורשים מיומנויות למידה כמו חשיבה מעמיקה שיוצרת משמעויות בלמידה.
    עוד אוסיף כי בהחלט ישנו ביטוי מאוד גדול ללמידה העצמאית והאקטיבית של הלומדים, ואני בעד הגישה שתומכת בלמידה הזו מכיוון שניתן ללמוד ממנה כל כך הרבה ובאמת לעשות שימוש נכון בידע שעומד לרשותנו.

    השבמחק
  7. שלום שיר שמי נטלי, אני לומדת תואר ראשון בחינוך שנה שנייה, בקורס תקשורת ועיצוב בחינוך אצל ד"ר דפנה רביב נתבקשתי להגיב לך בבלוג לאחר קריאתי בבפוסט "קשרים וכישורים בתהליכי למידה".
    הגישה הקונקטיביסטית מתבססת על החשיבות של רשת מידע. שאמורה לסייע למשתמש/לעובד/ללומד להתעדכן בצורה תמידית בפרטי מידע רלוונטיים לדרישותיו ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע וניתוח מורכב של הידע. מדובר בעצם בתהליכי מציאת מידע ברשת והפיכתו לידע דבר מאוד חשוב מכיוון שהלומד שותף ביצירת הידע ולא רק בצריכתו.

    השבמחק
  8. היי, שיר!
    שמי ספיר אוחיון, אני סטודנטית שנה ב' במכללת אשקלון, במסגרת קורס "תקשורת ועיצוב בחינוך" אשר מועבר ע"י ד"ר דפנה רביב, התבקשתי לכתוב תגובה לפוסט אשר בבלוג שלך. למען האמת, עשית לי סדר בבלאגן, שילבת טקסט, תמונה ממחישה וסרטון. השילוב המנצח להבנה מקסימלית.
    אני חושבת שהעברת את ההגדרה לקונקטביזם באופן מקסים ומובן.
    אני חושבת שגישה זו, או תוספת זו הייתה הכרחית פני שאין גישה ואף לא אחת המתייחסת לעידן הטכנולוגיה, ניתן לראות כי ישנה האפשרות להתאים את 3 הגישות הקיימות לטכנולוגיה, אך אין זה כמו בניית תיאורייה ע"פ ובמקביל להתפתחותה של הטכנולוגיה.
    אין לי ספק שהקונקטביזם בגיבוש עוד אך עם השנים אין לי ספק שהיא תתפתח ע"י חוקרים ופרשנים שונים אשר יגבשו תיאוריית למידה של ממש.
    תודה רבה לך על המידע ועל הסדר, ממש מקסים.
    ספיר.

    השבמחק
  9. היי שיר,הכתבה שלך מעניינת מאד ומעלה המון מחשבות על תליכי למידה,ניתן להבחין שאת מתחברת מאד לנושא .הבלוג מעניין וכתוב בצורה טובה ומעניינת,בעיניי יש לקונקטיביזם מקום גדול וחשוב בעולמנו ובעיקר לעולם הטכנולוגי ,שמי סיון ואני סטודנטית במכללת אשקלון נהנתי מכתיבתך המשיכי כך,תודה.

    השבמחק
  10. שלום שיר ושלום חברות, גם אני סטודנטית שנה ב' במכללת אשקלון, במסגרת קורס "תקשורת ועיצוב בחינוך" ע"י ד"ר דפנה רביב.
    הצגת את הגישה הקונקטביזם באופן ברור ומסודר!תודה לך.
    אני רואה חשיבות להתעסקות בהשלכות של גישה זאת על נושא הלמידה,גם אותי כסטודנטית לטכנולוגיה וחינוך מעניין באופן אישי מה יהיה התועלת בלמידה זו ?האם כל הלומדים מסוגלים לרכוש מיומנויות שנדרשות,מה יהיה דעתם של התלמידים על למידה בדרך זאת?האם היא באמת מועילה ומהנה יותר ועוד
    אבל כמו שכתבת מדובר בתהליך למידה חדשני וצריך עוד זמן ומחקר כדי לקבל תשובות לשאלות החשבות בתחום החינוך והלמידה.ושוב תודה יום טוב

    השבמחק
  11. שלוום וברכה!
    התחברתי מאוד למאמרך. אנו באמת נמצאים בעידן טכנולוגי שחייב ללמוד לעשות סלקציה העומס המידע שנמצא לנו ברשת. וההשלכות של הלמידה שמתבצעת ברשת היא בהתאם.
    שני מונצ'ק

    השבמחק
  12. היי שיר שמי אילן לוסקי,
    קראתי בעניין רב את הבלוג ומצאתי עד כמה הטכנולוגיה, בימנו אנו משפיעה על עלינו ועל דרכי ההתמודדות שלנו עם עומס המידע.

    הגישת הקונקטביסטית היא עוד דרך להתמודד עם שפע המידע הן בעולם
    החברתי/עסקי והן בעולם החינוכי.

    כמורה בחט"ב אני משתמש בגישה זו לעבודות תלמידים המשלבים חומרים
    ממקורות רבים באינטרנט ובכך מעשירים את איכות עבודתם תוך למידה
    עניינית ומאתגרת.

    השבמחק
  13. היי שיר שמי שרית ואני סטודנטית לחינוך ומשאבי אנוש יש לי קורסים רבים שקשורים באופן ישיר לטכנולוגיה והם נורא מעניינים
    רציתי ראשית לציין שהפוסט שלך מעניין מאוד! חשוב מאוד שתהיה מודעות להתפתחות עידן האינטנרט ולשימוש יעיל של המשאב הזה לפתח את גישת הקוסטרוקטביזים בתהליך הלמידה ככל שאפשר באופן ממצא ויעיל עם דגש על שונות בין התלמידים. שיכל יוכלו לשפר את השיגהם הלימודים, יפתחו רמות חשיבה גבוהות ויצאו מעבר למידע (הקופסא) שמועבר להם בשיעור פרונטלי. המצחיק הוא שגם בקורסים כאלה שמדברים איתנו על גבי סלומון, טכנולוגיה על גישות חינוך חדשניות למידה מרחוק עדיין אנחנו נבחנים על זה בעת ובמחברת וצריך לזכור את כל הידע בעל פה :( עד מתי?????????

    השבמחק
    תשובות
    1. הי שרית. בהחלט מסכימה עם הנקודה האחרונה שהעלית על אף שיש ריח של שינוי באוויר...

      מחק
  14. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  15. היי שיר שמי קורין ואני סטודנטית שנה ג' לחינוך ומשאבי אנוש. חשוב לי לציין שמאוד עניין אותי הבלוג.
    מטרת ההוראה היום אינה העברת ידע ושינון כי אם פיתוח היכולת ללמוד באופן עצמאי, לחשוב ולשקול סביב בעיות אותנטיות המחייבות שימוש בידע קודם בשילוב עם ידע חדש על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.
    התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחום הלמידה מזמנת מיומנות על תחומית והיא כוללת את כל מכלול העשייה, כל אדם מבנה את הידע האישי שלו על ידי הפיכת מידע לידע דרך התנסות אישית. בעידן של הידע היום חשוב שתלמיד יהפוך את המידע לידע ויהיה מעורב בלמידה.
    תודה רבה ~! עלי והצליחי.

    השבמחק
    תשובות
    1. הי קורין!
      שמחה שמצאת את התוכן מעניין עבורך. באיזה מוסד אקדמי את לומדת?

      מחק
  16. היי שיר, שמי אפרת ואני סטודנטית לחינוך וטכנולוגיה,קראתי את הבלוג שלך ואני אכן מסכימה עם מה שאת אומרת פה לגבי דרך הלימוד הקונקטיביסטית, ללא ספק סיכמת לי את החומר בצורה ממש טובה, אני חושבת שהגישה הזאת היא באמת שונה מהאחרות כיוון שהיא דורשת מהלומד מיומנויות רבות, הכרת כלים טכנולוגיים, יצירתיות ועוד...ולכן אני חושבת שלפני שמשלבים אותה בלמידה חשוב לבדוק שהתלמידים יודעים כיצד להתמודד איתה ולבדוק שיש לכולם את המיומנויות הנדרשות ובמידה ואין להם אז לעזור להם לפתח אותם לפני ש"זורקים אותם לים".

    השבמחק
  17. היי שיר שמי וורקנש ואני סטודנטית לחינוך ומשאבי אנוש

    רציתי ראשית לציין שהבלוגשלך מעניין מאוד! אף נחוץ שתהיה מודעות להתפתחות עידן האינטנרט ולשימוש יעיל. תיאורית הקוסטרוקטביזים בתהליך הלמידה ככל שאפשר באופן ממצא ויעיל עם דגש על שונות בין התלמידים. שיכל יוכלו לשפר את השיגהם הלימודים, ידרשו רמות חשיבה גבוהות ויצאו מעבר הקופסא שמועבר להם בשיעור פרונטלי.

    ישר כח

    השבמחק
  18. היי שיר,
    שמי שלי ואני סטודנטית לחינוך.
    אני מסכימה עם כל מילה שציינת.
    כיום הדרישות הן שונות מן התלמידים ומהמורים, אילו הן הדרישות החדשות מהאדם המודרני, והתאוריה הקונקטיבסטית אכן מתארת את תהליך הלמידה שנדרש כיום.
    פיתוח היכולת האינטלקטואלית של התלמידים יביאו למוביליות ההצלחה של החברה במדינה.

    עלי והצליחי

    השבמחק
  19. היי שיר, אני לילך ואני סטודנטית לחינוך וטכנולוגיה. אני מסכימה לגבי מה שרשמת בבלוג לגבי הקונקטיביזם, וסיכמת לי את הגישה בצורה ממש טובה ומובנת, מאוד מעניין אותי כסטודנטית לחינוך וטכנולוגיה מה תיהיה התועלת בלמידה זו. אבל כמו שכתבת צריך זמן לחקור עוד את הנושא ולקבל תשובות. הקונקטיביזם פשוט לוקח עוד צעד אחד קדימה מהקונסטרוקטיביזם, וזה הופך את התלמיד לעצמאי באופן מלא והוא לומד הרבה מעבר. שוב תודה ומאוד אהבתי לקרוא את הבלוג שלך.

    השבמחק