הטכנולוגיה לשירות המורה
מהיום שבו התחלתי את לימודיי התואר השני, מעסיק אותי פער מאוד גדול שקיים בקרב המורים: הפער בין הרצון החזק והמוטיבציה של המורים לעבור להוראה בפדגוגיה חדשנית- לבין הכלים והיכולות שיש ברשותם. במהלך עבודתי ולימודיי אני נתקלת במורים רבים חסרי מיומנויות מחשב בסיסיות, ובמורים שטוענים שהם לא מצליחים לבצע שום פעולה טכנולוגית. שמתי לב שההתמקדות העיקרית של אותם מורים היא במיומנויות הטכנולוגיות ולא במיומנויות ההוראה החדשניות. אני חושבת שהמיומנות הטכנית תגיע בקלות יותר רק לאחר שהמורים יבינו שהם לא צריכים להיות מתכנתים...
המורים במאה ה-21 צריכים להשקיע קודם כל בפיתוח המקצועי שלהם ובכל סוגי הידע שמורה צריך לרכוש. פרופסור לי שולמן (Shulman, 1987) מנה שבע קטגוריות של ידע, שבהן מורים חייבים לשלוט: ידע תחום התוכן הדיסציפלינרי; ידע פדגוגי כללי; ידע קוריקולרי; ידע תוכן פדגוגי (שילוב הידע הדיסציפלינרי עם הידע הפדגוגי, דהיינו, כיצד להפוך את ידע תחום הדעת למובן לתלמידים) ;ידע על תלמידים ומאפייניהם; ידע על הקשרים חינוכיים (כיתה, בית הספר, מערכות חינוך, קהילות ותרבויות) וכן ידע על השקפות חינוכיות, מטרות וערכים ועל הבסיס ההיסטורי והפילוסופי שלהם. אל כל אלו מצטרפת הפדגוגיה החדשנית עם הטכנולוגיה הניצבת לעזרתה. המורים צריכים לשלב את הטכנולוגיה בתוך סוגי הידע השונים שלהם בעת ההוראה. כאשר יבינו את הנקודה הזו, הם ירגישו בטוחים יותר ביכולות שלהם ויבדקו אילו מיומנויות טכנולוגיות עליהם לרכוש או לשפר על מנת לייצג את הידע שלהם בצורה טובה יותר עבור התלמידים.
ד"ר אברום רותם ועידית אבני חיברו את המסמך: נוף הידע של המורה המקוון וצרכי פיתוחו המקצועי, שמטרתו הצגת מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון לצורך פיתוחו המקצועי כמורה המשלב סביבה מקוונת בהוראה-למידה ובהתנהלות החינוכית. המורה יכול למקם את עצמו באחד מבין שלושת המדרגים הנמצאים במסמך: מורה מקוון מתחיל, חלקי או מתקדם.
הרעיון הכללי הוא להיות קודם כל מורה טוב. אחר כך, אל יכולות ההוראה הטובות תצטרף הטכנולוגיה היעילה ביותר עבור המורה ותלמידיו. הצד הטכני הוא שולי יותר, וניתן ללמוד אותו באופן עצמאי או בעזרת גורמים המוסמכים לכך, אך ראשית המורים צריכים להבין מה תפקיד הטכנולוגיה בתוך תהליך ההוראה הספציפי והסובייקטיבי שלהם.
המורים במאה ה-21 צריכים להשקיע קודם כל בפיתוח המקצועי שלהם ובכל סוגי הידע שמורה צריך לרכוש. פרופסור לי שולמן (Shulman, 1987) מנה שבע קטגוריות של ידע, שבהן מורים חייבים לשלוט: ידע תחום התוכן הדיסציפלינרי; ידע פדגוגי כללי; ידע קוריקולרי; ידע תוכן פדגוגי (שילוב הידע הדיסציפלינרי עם הידע הפדגוגי, דהיינו, כיצד להפוך את ידע תחום הדעת למובן לתלמידים) ;ידע על תלמידים ומאפייניהם; ידע על הקשרים חינוכיים (כיתה, בית הספר, מערכות חינוך, קהילות ותרבויות) וכן ידע על השקפות חינוכיות, מטרות וערכים ועל הבסיס ההיסטורי והפילוסופי שלהם. אל כל אלו מצטרפת הפדגוגיה החדשנית עם הטכנולוגיה הניצבת לעזרתה. המורים צריכים לשלב את הטכנולוגיה בתוך סוגי הידע השונים שלהם בעת ההוראה. כאשר יבינו את הנקודה הזו, הם ירגישו בטוחים יותר ביכולות שלהם ויבדקו אילו מיומנויות טכנולוגיות עליהם לרכוש או לשפר על מנת לייצג את הידע שלהם בצורה טובה יותר עבור התלמידים.
ד"ר אברום רותם ועידית אבני חיברו את המסמך: נוף הידע של המורה המקוון וצרכי פיתוחו המקצועי, שמטרתו הצגת מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון לצורך פיתוחו המקצועי כמורה המשלב סביבה מקוונת בהוראה-למידה ובהתנהלות החינוכית. המורה יכול למקם את עצמו באחד מבין שלושת המדרגים הנמצאים במסמך: מורה מקוון מתחיל, חלקי או מתקדם.
הרעיון הכללי הוא להיות קודם כל מורה טוב. אחר כך, אל יכולות ההוראה הטובות תצטרף הטכנולוגיה היעילה ביותר עבור המורה ותלמידיו. הצד הטכני הוא שולי יותר, וניתן ללמוד אותו באופן עצמאי או בעזרת גורמים המוסמכים לכך, אך ראשית המורים צריכים להבין מה תפקיד הטכנולוגיה בתוך תהליך ההוראה הספציפי והסובייקטיבי שלהם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה