דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2011

מחקר מבוקר- התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה -21

במסגרת קידום והערכת התכנית הלאומית לתקשוב הוחלט על ביצוע מחקר מבוקר החל משנת הלימודים תשע"ב ולמשך כ–3 שנים. את המחקר תבצע הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), ומטרתו לבחון את המידה שבה השילוב של התקשוב המתקדם תורם לבתי הספר במישורים של שימוש בתקשוב ואוריינות מידע, המוטיבציה הלימודית של התלמידים, איכות הפדגוגיה בכיתות, האקלים הבית-ספרי, הישגי התלמידים ועוד. ב-15.8.2011 נערך כנס, ובו הוצגו עיקרי המחקר ואופן התנהלותו. אציג בפניכם מספר הדגשים חשובים בנושא המחקר, שהועלו בכנס:
מתוך דבריה של פרופ' מיכל בלר, מנכלית ראמ"ה: שאלת העל של המחקר היא- האם בתי ספר, המקבלים מהמשרד משאבי תקשוב מתקדמים ומשאבים נלווים, משתפרים במשך הזמן במישורים של: שימוש בתקשוב ואוריינות תקשובתהליכי הוראה ולמידה אקלים בית ספרי והישגים לימודייםמהלך הניסוי יכלול 2 קבוצות מחקר: "קבוצת ניסוי": 60 בתי ספר אשר ישלבו תקשוב מתקדם בהוראה בארבעת תחומי הדעת בכיתות ד'-ה' במשך שנתיים לפחות (תשע"ב-תשע"ג)"קבוצת ביקורת": 60 בתי ספר, דומים במאפיינים לקבוצת הניסוי, אשר לא יקבלו…

הטכנולוגיה לשירות המורה

מהיום שבו התחלתי את לימודיי התואר השני, מעסיק אותי פער מאוד גדול שקיים בקרב המורים: הפער בין הרצון החזק והמוטיבציה של המורים לעבור להוראה בפדגוגיה חדשנית- לבין הכלים והיכולות שיש ברשותם. במהלך עבודתי ולימודיי אני נתקלת במורים רבים חסרי מיומנויות מחשב בסיסיות, ובמורים שטוענים שהם לא מצליחים לבצע שום פעולה טכנולוגית. שמתי לב שההתמקדות העיקרית של אותם מורים היא במיומנויות הטכנולוגיות ולא במיומנויות ההוראה החדשניות. אני חושבת שהמיומנות הטכנית תגיע בקלות יותר רק לאחר שהמורים יבינו שהם לא צריכים להיות מתכנתים...


המורים במאה ה-21 צריכים להשקיע קודם כל בפיתוח המקצועי שלהם ובכל סוגי הידע שמורה צריך לרכוש. פרופסור לי שולמן (Shulman, 1987) מנה שבע קטגוריות של ידע, שבהן מורים חייבים לשלוט: ידע תחום התוכן הדיסציפלינרי; ידע פדגוגי כללי; ידע קוריקולרי; ידע תוכן פדגוגי (שילוב הידע הדיסציפלינרי עם הידע הפדגוגי, דהיינו, כיצד להפוך את ידע תחום הדעת למובן לתלמידים) ;ידע על תלמידים ומאפייניהם; ידע על הקשרים חינוכיים (כיתה, בית הספר, מערכות חינוך, קהילות ותרבויות) וכן ידע על השקפות חינוכיות, מטרות וערכים …

מה מחדשת הפדגוגיה החדשנית?

במושג "פדגוגיה חדשנית" נתקלתי לראשונה בסמסטר הראשון ללימודי התואר השני שלי. הראשונה שחשפה בפניי את המושג היא ד"ר שרה שדה, שדיברה מתוך תשוקה ובשליחות עצומה על המושג. כאן אני חייבת לספר שאת התואר הראשון שלי בחינוך מיוחד וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה סיימתי לפני כשנתיים, טווח זמן קצר מבחינת חידושים אקדמיים לכל הדעות, ובמהלך כל התואר לא נתקלתי ולו פעם אחת במושג קונסטרוקטיביזם או פדגוגיה חדשנית.

אז מהי אותה חדשנות? קיימות בספרות הגדרות שונות למושג הזה, אך בחרתי להציג את ההגדרה שאליה אני מתחברת במיוחד: "חדשנות" מוגדרת כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע, מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית (נחמיאס, 2004).
גבי סלומון במאמר: "מיחשוב החינוך: השאלות שעל הפרק" כתב על קונסטרוקטיביזם כשיטת ההוראה המרכזית בפדגוגיה החדשנית: "המושג קונסטרוקטיביזם בא כאנטי-תזה להוראה פרונטאלית המבוססת על התפיסה של הוראה כי…

Google docs

את הפוסט הזה בחרתי להקדיש ליישום טכנולוגי ששינה את חיי האקדמיים... מדובר ביישום של חברת Google, שמופעל באמצעות טכנולוגיית ענן. בקצרה, טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לשמור מסמכים במעין ענן וירטואלי, ולא ישירות על ההארד דיסק של המחשב שלנו. בצורה זו ניתן לחסוך זיכרון, ולגשת אל הקבצים מכל מחשב המחובר לאינטרנט.
 יישום ה-DOCS מאפשר לנו ליצור או להעלות מסמכים מסוגים שונים (מצגות, גליונות אלקטרונים, ציור ועוד אפשרויות רבות ומגוונות), לערוך אותם ולייצאם. ישנה אפשרות לשמור את הקבצים באופן פרטי, כך שרק ליוצר המסמך יש גישה אליהם, ניתן לאפשר למשתמשים ספציפיים לגשת אל המסמך (אפשר לבחור אם באפשרותם לערוך את המסמך או לא) או לפתוח את המסמך לשימוש ציבורי נרחב ברשת.

האלמנט שאני מוצאת כיעיל ביותר עבור צרכיי כסטודנטית הוא אלמנט השיתוף. ישנה אפשרות להעלות או ליצור מסמך
ב-DOCS, ולעבד אותו יחד עם מספר אנשים בלתי מוגבל (עד כמה שידוע לי) באותו זמן. כיצד זה מתבצע? המשתמשים שרוצים לעבוד על המסמך פותחים אותו יחד ומתחילים לכתוב/לערוך אותו. ברגע שאני מוחקת או מוסיפה משהו- המשתמש השני רואה את הפעולה שלי באותו הזמן. ישנם ס…