פייסבוק כפלטפורמה חינוכית
ברשומה זאת ארצה להציע את רשת הפייסבוק כפלטפורמה לתהליכי למידה שונים. נתחיל עם הגדרה למי שעדיין לא נחשף לעולם הפייסבוק- מתוך ויקיפדיה: "פייסבוק הוא אתר אינטרנט, המהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד ב-2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר אליה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים".
כמובן שמשתמשי הפייסבוק מגלים מדי יום אפליקציות חדשות ושימושים רבים נוספים, אך הגדרה זו כוללת את בסיסה של הרשת החברתית המדוברת.
ד"ר אברום רותם פרסם בבלוג שלו רשומה מעניינת, הנוגעת בנושא שילוב הפייסבוק בחינוך. רותם כותב: "אם כולם בפייסבוק, מציאות טבעית ורוחשת, למה שלא נלמד (גם) באמצעותו? האם זה אפשרי? האם זה כדאי? האם באמת נוכל למצות ערך מוסף משמעותי מסביבה כה נפוצה, ולפגוש את התלמידים בזירה הטבעית שלהם באמת, שהיא ממש לא בית הספר ואף לא הבית, אלא ב... פייסבוק"?
כשחשבתי על הנושא הזה בתחילת התואר, לא הצלחתי להבין כיצד בדיוק יכול הפייסבוק לעבור מטמורפוזה לכיוון החינוך (מלבד היותו לוח מודעות מעולה שבו יכולים התלמידים להתעדכן online בהתרחשויות מבית הספר). מעבר לכך, לא הצלחתי לראות כיצד המורים יכולים לשמור על פרופיל אישי קיים ולשלבו עם פרופיל מקצועי שמשרת את תלמידיהם.
באחד הקורסים בתואר הוצג רעיון שפתר מבחינתי את הדילמה הזו, שלפיו בית הספר פותח דף פייסבוק (מעין דף מותג) שאותו מפעיל מורה או צוות בית ספרי שנבחר למשימה. בצורה זו ניתן לשמור על אנונימיות מנהל הדף, ואין כל צורך בחשיפת הפרופילים האישיים של חברי צוות בית הספר.
עדיין לא הצלחתי להבין כיצד משלבים פדגוגיה בתוך רשת שנועדה כל כולה (לפחות בתחילת הדרך) למלא את שעות הפנאי ולשרת צרכים חברתיים.
בסמסטר השלישי לתואר השני, נפתחו עבור חברי המגמה 2 קבוצות למידה בפייסבוק המשרתות שני קורסים שונים. לא מדובר בדף מותג, אלא בקבוצות שפתחו המרצות עבור משתתפי הקורס. מתוך תהליך זה התחלתי להפנים כיצד ניתן לשלב את הפייסבוק במרחב החינוכי-לימודי. ארחיב מעט על אחת מהקבוצות, בקורס: "היבטים גלובלים של התקשוב". הקבוצה הינה קבוצה סגורה, המיועדת למשתתפי הקורס בלבד, שאותה מנהלת המרצה בקורס- ד"ר חגית מישר טל. כל הסטודנטים בקורס חברים בקבוצה זו, אך אין הכרח של "חברות" בין משתתפי הקבוצה, ובפרט בין המרצה לסטודנטים.
המסמך הראשון שהופיע בקבוצה היה מעין רציונל לקורס, בציון דרישות המרצה. לאחר מכן הוכנסו הנחיות למטלות שונות ונוצר מאגר קבצים שמשרת את חברי הקבוצה וממנו שואבים מידע. את המטלות שפורסמו צריכים הסטודנטים לבצע, ולשתף את חבריהם לקבוצה. בצורה זו יכול כל חבר להגיב על פוסטים שפורסמו, וכן נוצרת למידת עמיתים שקופה- ניתן לראות היכן אחרים טעו או הצליחו, ולהסיק מסקנות. בנוסף, על אף שהקורס מתקיים במתכונת חד שבועית, נוצר רצף למידה וניתן להמשיך וללמוד במהלך השבוע ובשעות הנוחות לסטודנטים. ישנם עוד יתרונות רבים וטובים, שקצרה היריעה מלהכיל.
במהלך הקורס התברר שעל אף שקיימת עבור קורס זה פלטפורמה מתוקשבת במערכת המכללה- אין כל צורך בה, מאחר וכל המידע ואפשרויות האינטראקציה (פנייה למרצה, פורומים וכו') מוצעים בקבוצת הפייסבוק בפני כלל הסטודנטים.
אז איך אפשר לתרגם זאת לבתי הספר? האם ישנו צורך בזה? רותם מציין מספר טענות התומכות ברעיון, ומוסיף וכותב: "מורים שלקחו על עצמם, או הטילו עליהם את האתגר להיות מורה מקוון, יכניסו אתגר זה לאג'נדה המקצועית שלהם, שהוא הכרת הפייסבוק והתאמת הערך החברתי שבו לכלים חינוכיים מקוונים ההולמים". במידה ומורים אכן מחליטים להשתמש בפייסבוק כפלטפורמיה חינוכית, עליהם לקחת אחריות במלוא המובן במרחב הדיגיטלי כמו במרחב הכיתתי. גם בקבוצת הפייסבוק יש לשים לב לבעיות משמעת (תכנים לא הולמים, תכנים לא רלוונטים לנושא הקורס וכו'). נוכחות המרצה בקבוצה צריכה להיות מורגשת, ועליו ולכוון את התהליך באמצעות המושכות הפדגוגיות והדידקטיות שלו. לא לאפשר "פיזור" מוחלט, אך לתת לסטודנטים מידת מה של ביטוי עצמי. אחרי הכל- זה מה שעושים בפייסבוק...
מצורף קישור לדף מותג של בית ספר מקיף ה' בראשון לציון. זוהי דוגמא לדף מותג שממנו אפשר לבנות קבוצות למידה מותאמות. יש לזכור שרצוי לסגור את הקבוצות ואת דפי המותג, על מנת לשמור על פרטיותם של התלמידים ואנשי החינוך. בנוסף, יש לדעת שחוקי פייסבוק מרשים פתיחת פרופיל החל מגיל 13.
כמובן שמשתמשי הפייסבוק מגלים מדי יום אפליקציות חדשות ושימושים רבים נוספים, אך הגדרה זו כוללת את בסיסה של הרשת החברתית המדוברת.
ד"ר אברום רותם פרסם בבלוג שלו רשומה מעניינת, הנוגעת בנושא שילוב הפייסבוק בחינוך. רותם כותב: "אם כולם בפייסבוק, מציאות טבעית ורוחשת, למה שלא נלמד (גם) באמצעותו? האם זה אפשרי? האם זה כדאי? האם באמת נוכל למצות ערך מוסף משמעותי מסביבה כה נפוצה, ולפגוש את התלמידים בזירה הטבעית שלהם באמת, שהיא ממש לא בית הספר ואף לא הבית, אלא ב... פייסבוק"?
כשחשבתי על הנושא הזה בתחילת התואר, לא הצלחתי להבין כיצד בדיוק יכול הפייסבוק לעבור מטמורפוזה לכיוון החינוך (מלבד היותו לוח מודעות מעולה שבו יכולים התלמידים להתעדכן online בהתרחשויות מבית הספר). מעבר לכך, לא הצלחתי לראות כיצד המורים יכולים לשמור על פרופיל אישי קיים ולשלבו עם פרופיל מקצועי שמשרת את תלמידיהם.
באחד הקורסים בתואר הוצג רעיון שפתר מבחינתי את הדילמה הזו, שלפיו בית הספר פותח דף פייסבוק (מעין דף מותג) שאותו מפעיל מורה או צוות בית ספרי שנבחר למשימה. בצורה זו ניתן לשמור על אנונימיות מנהל הדף, ואין כל צורך בחשיפת הפרופילים האישיים של חברי צוות בית הספר.
עדיין לא הצלחתי להבין כיצד משלבים פדגוגיה בתוך רשת שנועדה כל כולה (לפחות בתחילת הדרך) למלא את שעות הפנאי ולשרת צרכים חברתיים.
בסמסטר השלישי לתואר השני, נפתחו עבור חברי המגמה 2 קבוצות למידה בפייסבוק המשרתות שני קורסים שונים. לא מדובר בדף מותג, אלא בקבוצות שפתחו המרצות עבור משתתפי הקורס. מתוך תהליך זה התחלתי להפנים כיצד ניתן לשלב את הפייסבוק במרחב החינוכי-לימודי. ארחיב מעט על אחת מהקבוצות, בקורס: "היבטים גלובלים של התקשוב". הקבוצה הינה קבוצה סגורה, המיועדת למשתתפי הקורס בלבד, שאותה מנהלת המרצה בקורס- ד"ר חגית מישר טל. כל הסטודנטים בקורס חברים בקבוצה זו, אך אין הכרח של "חברות" בין משתתפי הקבוצה, ובפרט בין המרצה לסטודנטים.
המסמך הראשון שהופיע בקבוצה היה מעין רציונל לקורס, בציון דרישות המרצה. לאחר מכן הוכנסו הנחיות למטלות שונות ונוצר מאגר קבצים שמשרת את חברי הקבוצה וממנו שואבים מידע. את המטלות שפורסמו צריכים הסטודנטים לבצע, ולשתף את חבריהם לקבוצה. בצורה זו יכול כל חבר להגיב על פוסטים שפורסמו, וכן נוצרת למידת עמיתים שקופה- ניתן לראות היכן אחרים טעו או הצליחו, ולהסיק מסקנות. בנוסף, על אף שהקורס מתקיים במתכונת חד שבועית, נוצר רצף למידה וניתן להמשיך וללמוד במהלך השבוע ובשעות הנוחות לסטודנטים. ישנם עוד יתרונות רבים וטובים, שקצרה היריעה מלהכיל.
במהלך הקורס התברר שעל אף שקיימת עבור קורס זה פלטפורמה מתוקשבת במערכת המכללה- אין כל צורך בה, מאחר וכל המידע ואפשרויות האינטראקציה (פנייה למרצה, פורומים וכו') מוצעים בקבוצת הפייסבוק בפני כלל הסטודנטים.
אז איך אפשר לתרגם זאת לבתי הספר? האם ישנו צורך בזה? רותם מציין מספר טענות התומכות ברעיון, ומוסיף וכותב: "מורים שלקחו על עצמם, או הטילו עליהם את האתגר להיות מורה מקוון, יכניסו אתגר זה לאג'נדה המקצועית שלהם, שהוא הכרת הפייסבוק והתאמת הערך החברתי שבו לכלים חינוכיים מקוונים ההולמים". במידה ומורים אכן מחליטים להשתמש בפייסבוק כפלטפורמיה חינוכית, עליהם לקחת אחריות במלוא המובן במרחב הדיגיטלי כמו במרחב הכיתתי. גם בקבוצת הפייסבוק יש לשים לב לבעיות משמעת (תכנים לא הולמים, תכנים לא רלוונטים לנושא הקורס וכו'). נוכחות המרצה בקבוצה צריכה להיות מורגשת, ועליו ולכוון את התהליך באמצעות המושכות הפדגוגיות והדידקטיות שלו. לא לאפשר "פיזור" מוחלט, אך לתת לסטודנטים מידת מה של ביטוי עצמי. אחרי הכל- זה מה שעושים בפייסבוק...
מצורף קישור לדף מותג של בית ספר מקיף ה' בראשון לציון. זוהי דוגמא לדף מותג שממנו אפשר לבנות קבוצות למידה מותאמות. יש לזכור שרצוי לסגור את הקבוצות ואת דפי המותג, על מנת לשמור על פרטיותם של התלמידים ואנשי החינוך. בנוסף, יש לדעת שחוקי פייסבוק מרשים פתיחת פרופיל החל מגיל 13.
תגובות
הוסף רשומת תגובה